רש"ש על תענית כ״ב

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על תענית כ״א ע״ב רש"ש על תענית כ״ד ע״א »

1 תענית פתח ↗

רְהַט בָּתְרֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: מַאי עוֹבָדָךְ? אֲמַר לֵיהּ: זִיל הָאִידָּנָא, וְתָא לִמְחַר. לִמְחַר אֲמַר לֵיהּ: מַאי עוֹבָדָךְ? אֲמַר לֵיהּ: זַנְדּוּקְנָא אֲנָא, וְאָסַרְנָא גַּבְרֵי לְחוֹד וְנָשֵׁי לְחוֹד, וְרָמֵינָא פּוּרְיַיאי בֵּין הָנֵי לְהָנֵי כִּי הֵיכִי דְּלָא לֵיתוֹ לִידֵי אִיסּוּרָא. כִּי חָזֵינָא בַּת יִשְׂרָאֵל דְּיָהֲבִי נׇכְרִים עֲלַהּ עֵינַיְיהוּ, מָסַרְנָא נַפְשַׁאי וּמַצֵּילְנָא לַהּ. יוֹמָא חַד הֲווֹת נַעֲרָה מְאוֹרָסָה גַּבַּן דִּיהַבוּ בָּהּ נׇכְרִים עֵינַיְיהוּ, שְׁקַלִי דּוּרְדְּיָיא דְּחַמְרָא וּשְׁדַאי לַהּ בְּשִׁיפּוּלַהּ, וַאֲמַרִי: דַּשְׁתָּנָא הִיא.

2 תענית פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ: מַאי טַעְמָא לֵית לָךְ חוּטֵי, וּרְמֵית מְסָאנֵי אוּכָּמֵי? אֲמַר לֵיהּ: עָיֵילְנָא וְנָפֵיקְנָא בֵּינֵי נׇכְרִים, כִּי הֵיכִי דְּלָא לִידְּעוּ דִּיהוּדָאָה אֲנָא. כִּי הָווּ גָּזְרִי גְּזֵירְתָּא, מוֹדַעְנָא לְהוּ לְרַבָּנַן וּבָעוּ רַחֲמֵי וּמְבַטְּלִי לִגְזֵירְתַּיְיהוּ. וּמַאי טַעְמָא כִּי אָמֵינָא לָךְ אֲנָא מַאי עוֹבָדָךְ, וַאֲמַרְתְּ לִי: זִיל הָאִידָּנָא וְתָא לִמְחַר? אֲמַר לֵיהּ: בְּהַהִיא שַׁעְתָּא גָּזְרִי גְּזֵירְתָּא, וְאָמֵינָא: בְּרֵישָׁא אֵיזִיל וְאֶשְׁמְעַהּ, וְאֶשְׁלַח לְהוּ לְרַבָּנַן דְּלִבְעוֹ רַחֲמֵי עֲלַהּ דְּמִילְּתָא.

4 רש"י פתח ↗

שדפון וירקון – כיון שנראה כל שהוא מתריעין ומלא תנור דמתניתין להתענות אי נמי מעשה היה כך:

5 בראשית רבה פתח ↗

וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל וַיְהִי עוֹד כִּבְרַת הָאָרֶץ בראשית לה, טז, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב בְּשָׁעָה שֶׁהָאָרֶץ חֲלוּלָה כִּכְבָרָה וְהַבָּר מָצוּי. רַבָּנָן אָמְרֵי כְּבָר הַבָּר מָצוּי וְעוֹנַת הַגְּשָׁמִים עָבְרָה, וַעֲדַיִן הַשָּׁרָב לֹא בָא. בראשית לה, טז: וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ, שְׁלשָׁה הֵן שֶׁנִּתְקַשּׁוּ בִּשְׁעַת לֵדָתָן וּמֵתוּ כְּשֶׁהֵן חָיוֹת, וְאֵלּוּ הֵן: רָחֵל, וְאֵשֶׁת פִּינְחָס, וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל. רָחֵל וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ. אֵשֶׁת פִּינְחָס שמואל א ד, יט: וְכַלָּתוֹ אֵשֶׁת פִּינְחָס. מִיכַל, שֶׁנֶּאֱמַר שמואל ב ו, כג: וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ יָלֶד עַד יוֹם מוֹתָהּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן עַד יוֹם מוֹתָהּ לֹא הָיָה לָהּ, בְּיוֹם מוֹתָהּ הָיָה לָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב דברי הימים א ג, ג: הַשִּׁשִּׁי יִתְרְעָם לְעֶגְלָה אִשְׁתּוֹ, וְלָמָּה הוּא קוֹרֵא אוֹתָהּ עֶגְלָה, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן שֶׁפָּעָת כְּעֶגְלָה וָמֵתָה.

7 רש"י פתח ↗

ת"ש – דקתני חדא כי האי לישנא כמלא פי התנור דהיינו פת דאילו תבואה לא מצי קיימא על פי התנור:

1 גמרא כי חזינא בת ישראל דיהבו נכרים עלה עינייהו כו'. כצ"ל:

2 שם אמרת לי זיל כו'. כצ"ל בלא ו':

3 שם אר"פ בכובי דציידי. כצ"ל בבי"ת וכ"ה בר"ן:

4 רש"י ד"ה שדפון וירקון. ומלא תנור דמתניתין להתענות. לכאורה נראה מזה דאזיל בשיטת הראב"ד שהביא הר"ן דהיכא דתני מתריעין היינו בלא תענית וכר"ע. וא"כ צ"ע על הר"ן שכ' דרש"י סובר דכל היכא דתני מתריעין מתענין ומתריעין קאמר. ועי' בהה"מ פ"ב מהל' תענית הלכה י"א:

5 גמרא מאי כי החליתי כו' מלמד שעשו כל גופו ככברה. עפרש"י. ולעד"נ דדריש החליתי כמו החלותי מגזרת הכפולים ושרשו חלל ור"ל שנעשה חלול ככברה כלשון המדרש בב"ר פ' פ"ב שהארץ חלולה ככברה:

6 שם שאלו את ר' אלעזר עד היכן כו'. כ"נ דצ"ל בלא י' והוא ר"א בן פדת:

7 רש"י ד"ה ת"ש. דקתני כי האי לישנא כו'. כצ"ל ותיבת חדא למחוק:

« רש"ש על תענית כ״א ע״ב רש"ש על תענית כ״ד ע״א »